אחים סעידה בע"מ נ' חסארמה

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה ביחס לשני שיקים על סך 6,500 ₪ כל אחד, למועדים 30/03/01 ו– 30/04/01. השיקים משוכים מחשבון הבנק של תיתי פאטמה, היא החייבת מס' 1 בתיק ההוצאה לפועל, ואילו המבקשת דנן הינה החייבת מס' 2.

לטענת המבקשת, היא אינה חתומה על השיקים הנ"ל, ואינה ערבה לחוב.

ההתנגדות הוגשה לכאורה באיחור, שכן על פי הרישום בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לידיה האזהרה עוד ביום 26.5.02. עם זאת, המבקשת טוענת, כי האזהרה מעולם לא הגיעה לידיה, וכי נודע לה על ההליכים נגדה עת נודע לה על הגבלת רישיון הנהיגה שלה.

המשיבה הגיבה לבקשה, בהתאם להחלטתי.

לטענת המשיבה, הגב' תיתי פאטמה, מושכת השיקים, היא אמה של המבקשת, עובדה שהמבקשת לא דאגה לציין בהתנגדותה. בשנת 2002 ביקשה המשיבה לצרף את המבקשת לתיק ההוצאה לפועל, על סמך כתב ערבות שעליו חתמה. כתב הערבות צורף לבקשה, והבקשה התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל דאז, מר רמזי חוראני (החלטה מיום 28.4.02).

למרבה הצער, אין בידי המשיבה כיום עותק של הבקשה לצרף את המבקשת כחייבת בתיק ההוצאה לפועל, ואף לא עותק של כתב הערבות שצורף לבקשה זו, וזאת בשל חילופי ייצוג. מאחר ומדובר בבקשה משנת 2002, אף לא ניתן היה לאתר את הבקשה סרוקה בתיק ההוצאה לפועל. לטענת המשיבה, החלטת הרשם לצרף את המבקשת לתיק מעידה על כך, שהבקשה אכן הסתמכה על כתב ערבות חתום.

עוד טוענת המשיבה, כי במהלך השנים ננקטו נגד המבקשת הליכים שונים ורבים. כך, ביום 19.4.07 בוצע הליך של עיקול מטלטלין ברישום בבית המבקשת, בנוכחותה. דו"ח העיקול צורף לתגובה, והוא נושא חתימת המבקשת, אשר אף מסרה למעקלים כי תדאג להסדרת החוב.

לטענת המשיבה, מטרת הבקשה כולה היא להביא לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקשת. לטענתה, אם תבוטל הגבלה זו, ורישיון הנהיגה יחודש למשך 10 שנים, שוב לא ניתן יהיה לנקוט נגד המבקשת הליך אפקטיבי כל שהוא.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, עד למועד בו הוגשה בפועל, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין האיחור. הטעמים לכך הינם כדלקמן:

א. בשלב זה אין בנמצא אישור מסירה המעיד על המצאת האזהרה לידי המבקשת בשנת 2002. כמו כן, כתב הערבות עצמו, שעל פיו נעשה צירוף המבקשת לתיק ההוצאה לפועל, אף הוא אינו בנמצא.

ב. כאשר מדובר בהתנגדות לביצוע שטר, ישנה חשיבות מיוחדת להמצאת האזהרה לידי החייב, שכן במסגרת האזהרה ניתנת לחייב הודעה על זכותו להגיש התנגדות לביצוע שטר. הסתמכות על ידיעה בפועל, ללא המצאה של האזהרה, הינה חריג לכלל (רע"א 2793/01 לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671).

ג. נמצא, איפוא, כי אין הוכחה של המצאת האזהרה לידי המבקשת, ואף אין העתק של המסמך שעל פיו היא צורפה כחייבת בתיק הוצאה לפועל, שנפתח על יסוד שטרות, שהמבקשת אינה צד להם. יש להניח, כי הבקשה הוגשה על יסוד כתב ערבות שהיה אז ברשות המשיבה, שאם לא כן לא היה הרשם מורה לצרף חייבת נוספת, אך המבקשת מכחישה כי נתנה אי פעם ערבות לחוב דנן, וברי כי טענה זו מצדיקה מתן רשות להתגונן.

ד. מהאמור לעיל עולה, כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה. עם זאת, אין להתעלם מכך שננקט נגד המבקשת הליך עיקול מטלטלין בנוכחותה, והיא אף חתמה על דו"ח העיקול – בשנת 2007. המבקשת לא טרחה לעשות דבר מאז ועד להגשת ההתנגדות בסוף שנת 2013, ובכך תרמה להסתמכות המשיבה על כך, שהמבקשת אינה חולקת על חוב זה. בשל הפגיעה באינטרס ההסתמכות, יש לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה.

סיכומו של דבר, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה, בסך 1,500 ₪, ללא קשר להמשך ההליך המשפטי.

עם מתן רשות להתגונן, יש לעכב את ההליכים, ובכלל זה – לבטל את ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקשת. יתכן כי תהא בכך פגיעה בסיכוי לגבות מהמבקשת את החוב, ככל שתתקבל התביעה, אך זוהי תוצאה בלתי נמנעת, הנובעת ממתן הרשות להתגונן. הגבלות המוטלות על החייב, כגון הגבלה על רישיון הנהיגה והגבלות נוספות, הינן אמצעי אכיפה עקיף, אשר מטרתו – יצירת תמריץ כלפי חייב משתמט לסילוק חובותיו. משניתנה למבקשת רשות להתגונן, ועתיד להתקיים בירור משפטי, אין לראותה עוד כחייב משתמט, ואין להחיל עליה הגבלות למיניהן.

לפיכך, אני מורה לבטל את ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקשת וכן הגבלות נוספות, ככל שישנן.

הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.